top of page

עידן הנאורות הסתיים בכישלון, עידן התבונה יצר את התשתית לחורבן בלתי נמנע של המין האנושי. המחשבה שרעיון ומחשבה לוגית יכולים להביא לאנושות שגשוג ופריחה הובילו במהלך המאה ה-20 לאסונות ולקטל בקנה מידה שהאנושות לא ידעה מעולם, בודאי שלא בכל ההיסטוריה המתועדת. החיים הטובים בעולם המערבי - רפואה מודרנית ושפע חומרי, נשענים על דיכוי וניצול אוכלוסיות של מאות מליונים בעולם השלישי, דילול המשאבים הטבעיים עד לרמה שבה האנושות כולה לא תוכל להמשיך להתקיים, וקרוב לוודאי שאיתם גם רוב החיים על פני כדור הארץ. עוני הוא הגורם הראשון למוות, מחלות, אלימות וסבל מהם סובלים בני האדם, בעולם שבו אחוז זעום מבני האנוש צברו משאבים והון, שהיו יכולים להספיק לחברה כולה.

 

ישנן סיבות - ובוודאי הן עולות ומסבירות אף בזמן קריאת הטקסט, מדוע העולם שבו אנו חיים מתקיים ללא שינוי מתבקש בעלילה. ואכן, ההנהגות שבחרנו או אלו שכפו עצמם עלינו, מצעידות אותנו ביודעין אל פי תהום, באדישות הדומה לידיעה שמחר בבוקר תזרח השמש כפי שעשתה במשך שלושה וחצי מיליארדי השנים האחרונות. לילדינו אנו מורישים עולם על סף קטסטרופה כלכלית, אקולוגית וכתוצאה מכך - חברתית. אין שום פלא, שהם אינם מוצאים בנו מודל לחיקוי ולועגים ומנוכרים לעולם שיצרנו עבורם.

שהנחת הקשר בין סיבה לתוצאה היא אחת מאבני היסוד של החשיבה הלוגית. ״אם״-״אז״, נהיה באלפיים השנים האחרונות הבסיס החברתי, המשפטי, הפוליטי והאישי לפעולה, למחשבה, ליצירה של רצף, זהות ומשמעות.

 

עשייה של אמנות לא מניחה קשר וודאי של סיבה ותוצאה, בוודאי שלא לוגית. רעיונות, פנטזיות, תמות, דרכי פעולה, נרטיבים, ידע מצטבר, תולדות וזהות מקומית וגלובלית - כל אלו קיימים, אך הם אינם לעולם לב העשייה האמנותית. חומר, תשוקה, עשייה, בניה, פירוק, ריסוק, ערבוב, בלבול, תסכול, רעב, מחוייבות, חוסר פשר, כישלון, התבוננות, עדינות, שינוי, רצון - אלו מקצת המוטיבציות שגורמות לאמנות להתקיים בעולם. התערוכה format מבטלת את הקשר בין סיבה לתוצאה, את הרצף של ״אם״-אז״: קשר הרסני שמניח סיבה אחת ותוצאה אחת. format טוענת שסיבות אינן נחוצות, ותוצאות לעולם אינן ניתנות לחיזוי - זהו קשר בטל.

 

החוויה של התערוכה היא רעה וטובה, מוצלחת ונידונה לכישלון, יפה, פרועה, מכוערת, אלגנטית, מפוזרת וחסרת הגיון פנימי, חשופה לביקורת אך מרוכזת בעצמה, זקוקה לקהל אך אינה מבקשת אישור לקיומה ומתקיימת גם בשעות שבה אין בה איש, מוצבת לזמן מוגבל אך שמורה בנצח ובארכיונים של התרבות.

 

format היא מודל - שילוב בין מילה שהיא גם הגדרה לצורה, לבין התוכן והאפשרות למחיקה של עצמה, רפלקסיביות מובנית, כמו אמנות. התערוכה דוחה את קיום התפקיד של רעיון מובנה ומנחה, תשובה או פתרון שהיא צריכה לנסות או להציע. זהו רעיון בטל. format מעמידה את הצופה בין ומול מגוון של דימויים ועבודות, שפועלות מתוך החומר והצורה של עצמן, שרצף הזמן המצטבר ואופני עשייתן לא יכולים להיות מכומתים או מפורטים כך שיתנו מידע נוסף מעבר לנוכחותן הגשמית. המלצת הצפייה והפרשנות היא להתבונן, להתקרב, להריח, לעצור ולא להישאר אדישים לתחושות שעולות, או שאינן עולות בעקבות הצפייה. format מציבה את חווית הנוכחות בחלל כפעולה היחידה בת התוקף ליצירה של חוויה חדשה. אחריה ניתן לחזור לפרשנות אמנו ולמחשבה אבינו, שעלינו להודות להם שהביאונו עד הלום.

 

 

יהונתן ה. משעל, אוצר התערוכה.

אוגוסט 2014

 

bottom of page